היחידה לטיפול בפגיעות מיניות בגישה משפחתית

הגישה שלנו ביחידה מבוססת על ההכרה בתפקידה המרכזי של המשפחה בתהליך הריפוי הפוטנציאלי. למדנו כי במקרים רבים ניתן להפוך את המשפחה הפגועה למשפחה מתפקדת ותורמת להחלמה. ראינו כי פעמים רבות ניתן לצאת מתהום הבושה והכאב אל תקווה והמשך חיים בריאים. כאשר המשפחה מתמידה ומשלימה את התהליך הטיפולי המעמיק והמתמשך, גובר הסיכוי של הנפגעים לזכות מחדש בהשתייכות משפחתית, באמפתיה ובהגנה שנחוצות להם מצד המשפחה, ופוחת הסיכון לחזרת הפגיעה המינית בהווה ובדורות הבאים.

 האם הטיפול נערך עם כל בני המשפחה יחד?

זאת אפשרות – אך בוודאי לא בהתחלה, ולפעמים גם לא בהמשך. הראייה הטיפולית המשפחתית לוקחת בחשבון את המבנה, את היחסים המשפחתיים, עושה הערכה של הכוחות במשפחה ומשקיעה בחיזוקם. בטיפול המשפחתי עובדים באופן פרטני עם הנפגעים, עם בני המשפחה האחרים, ואם ניתן, גם עם הפוגעים. רק כאשר מתאים וניתן, נערכים מפגשים טיפוליים משותפים.

צוות מטפלים מומחים

חברי צוות היחידה עובדים בשיתוף פעולה מלא, כך שהטיפול במשפחה נעשה בו בעת עם מספר מטפלים, ביחד ולחוד, תוך היוועצות עמיתים. ותוך שמירה על הביטחון והפרטיות של הנפגע/ת. בעת הצורך, היחידה משתפת פעולה עם מטפלים אחרים מחוץ למכון.

מכון "שילוב", ככל גוף טיפולי, עומד בדרישות החוק על דיווח כשקיים חשש לפגיעה בקטין.

התרומה המקצועית של "שילוב"

ביחידה פותחו מספר כלים מקצועיים ותיאורטיים לטיפול בפגיעות מיניות בכלל, ובתוך המשפחה בפרט:

שימוש בווידאו כחלק מהתהליך הטיפולי. לדוגמא: הקלטה של הבעת החרטה של הפוגע/ת. מאפשר לפוגע/ת לעבוד על המסר ביחד עם המטפל עד לתוצאה שנראית מתאימה ומאפשר לנפגע/ת לצפות בהקלטה ביחד עם המטפל/ת, בקצב ובזמן שמתאימים לו/ה.

ערכת "קלפים פתוחים" – כלי עזר למטפל שמסייע למשפחה להתחיל לדבר על הפגיעה באווירה בטוחה, לא מאיימת ולא שיפוטית.

ראש היחידה לטיפול בפגיעות מיניות במיקוד משפחה: חיים כהן M.S.W

פרסומים של מטפלי היחידה

* כץ-טשרני, ג., גולדשטיין, ע., השימוש בוידיאו ככלי טיפולי עם משפחות שחוו גילוי עריות.  במשפחה 39, 1997.

* כץ-טשרני, ג., גולדשטיין, ע., "טיפול במשפחות שעברו גילוי עריות", בתוך זליגמן צ. וסולומון ז. (עורכות), הסוד ושברו – סוגיות בגילוי עריות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד/ מרכז אדלר, אוניברסיטת תל אביב, 2004, עמ' 301-278.